הטמעת AI מתחילה בעבודה עצמה

כשהתחלנו לשלב בינה מלאכותית (AI) במחלקת התפעול של אחד הלקוחות, הצוות לא התחיל מאפס.

חלק מהעובדים כבר השתמשו ב־AI בקביעות. אחרים התנסו בו מעט. היו גם כאלה שכמעט לא השתמשו בו.

התפקיד שלנו היה ללוות את אנשי הצוות בשילוב אוטומציה ו־AI בתהליכי העבודה שלהם. התקדמנו צוות אחר צוות: התחלנו בצוות התכנון והרחבנו את העבודה ככל שהפרויקט התבסס.

מתחילים מהמשימה, לא מהטכנולוגיה

מיפינו את הפעילויות החוזרות של כל עובד: משימות יומיות, שגרות שבועיות, עבודה חודשית ורבעונית וגם משימות חשובות שעולות לפי הצורך.

לא כל משימה הייתה צריכה AI.

בדרך כלל התחלנו ממשהו פשוט יחסית: עבודה חוזרת, משימה טכנית או פעילות שצורכת זמן אך דורשת מעט שיקול דעת אנושי.

רצינו שהעובד ירגיש את התועלת כבר בתחילת הדרך. ברגע שזה קרה, AI הפסיק להיות כלי מופשט שצריך ללמוד. הוא עזר לעובד לסיים מהר יותר משימה מעיקה במהלך השבוע.

את החיסכון בזמן ראינו מהר

בחלק מהמשימות, עבודה שדרשה קודם חצי יום או את רוב יום העבודה הושלמה בכ־10 דקות באמצעות תהליך הנתמך ב־AI. בפעילויות חוזרות אחרות נחסכו כשעתיים עד שלוש בשבוע.

אלה דוגמאות ממשימות מסוימות בפרויקט שעדיין מתנהל. הן אינן מעידות על ממוצע החיסכון בצוות ואינן מבטיחות תוצאה במשימות אחרות.

הסימן המשמעותי יותר היה השינוי בהתנהגות.

עובדים התחילו להגיע למפגשים השבועיים אחרי שכבר ניסו דברים בעצמם. השאלות עברו מ״איך משתמשים ב־AI?״ ל״ניסיתי, זה עבד עד כאן. איך פותרים את החלק הבא?״

לא בונים תלות ביועץ

לפעמים פיתחתי חלק מהפתרון בין המפגשים, ואז הסברתי לעובד מה עשיתי ולמה. בכל פעם שהתאפשר, עבדנו יחד.

העובד כתב את ההנחיות, ואני בחנתי אותן בעין ביקורתית. שינינו ניסוח, בדקנו תוצאה, תיקנו טעויות וניסינו שוב.

בתחילת הדרך זה דורש יותר זמן ממסירת פתרון מוכן. אבל המטרה לא הייתה לפתור משימה אחת. המטרה הייתה שהעובד יפתור גם את המשימה הבאה, בלעדיי.

בדיקת התוצר היא חלק מהתהליך

כל תהליך הנתמך ב־AI עבר בדיקה לפני שהפך לחלק משגרת העבודה של העובד.

רצף העבודה לא היה:

משימה ← AI ← סיום

הוא היה:

משימה ← עבודה בסיוע AI ← בדיקה אנושית של התוצר ← שילוב בשגרה

היקף הבדיקה משתנה ממשימה למשימה, אבל האחריות לתוצר נשארת בידי האדם. AI מזרז את העבודה; הוא אינו מסיר את האחריות לתוצאה.

ההטמעה דורשת גם ניהול שינוי

חלק מהעובדים מזהים מיד אפשרויות לשיפור. אחרים צריכים לחוות תועלת מעשית לפני שמתעורר עניין.

ויש עובדים ששואלים שאלה מוצדקת: ״אם AI יכול לעשות את החלק הזה בעבודה שלי, מה המשמעות עבורי?״

לא נכון להבטיח שהתפקידים לא ישתנו. הם ישתנו.

כדאי לדבר על העבודה שבה שיקול הדעת האנושי חשוב: תעדוף, תקשורת, טיפול בחריגים והבנת ההקשר.

מודדים שינוי בעבודה, לא הדרכות שהושלמו

לא הייתי מודדת התקדמות בעיקר לפי השאלה ״כמה עובדים השלימו הדרכת AI?״. הייתי שואלת: ״כמה משימות חוזרות נעשות היום אחרת, והאם העובדים יכולים לשפר את התהליכים האלה בעצמם?״

הטמעה מתרחשת כשדרך העבודה משתנה.

ובדרך כלל המקום הנכון להתחיל בו אינו AI. מתחילים מהעבודה.

דניאל אנג׳ל · Opyflow