למה ישיבת ה־S&OP מסתיימת בלי החלטות

רוב תהליכי תכנון המכירות והתפעול (S&OP) נכשלים בשקט. הישיבה עדיין מתקיימת. עדיין מכינים את המצגת. אבל צאו מהחדר ושאלו מה הוחלט, והתשובה הכנה היא: שום דבר שלא היה קורה ממילא. וגרוע מזה: כולם יוצאים בתחושה שהתקבלה החלטה.

הסימן המסגיר

כשמחלקות המכירות, התפעול והכספים מגיעות כל אחת עם נתונים אחרים, והישיבה מוקדשת ליישוב הפערים במקום לקבלת החלטות, הבעיה היא בתהליך ה־S&OP ולא בתחזית.

מה צריך לשנות

כלי תכנון חדש לא יפתור את הבעיה. אם משלבים אותו בתהליך שאינו מוביל להחלטות, אפשר לזרז את העבודה ועדיין לסיים את הישיבות בלי להחליט דבר.

1. נתונים מוסכמים שכל המשתתפים סומכים עליהם. מיישבים את הפערים בין תוכניות הביקוש והאספקה לפני הישיבה, לא במהלכה.
2. מתעדים כל החלטה, עם אחראי לביצוע ומועד. החלטה שלא תועדה ולא נקבע מי אחראי לבצע אותה אינה החלטה שאפשר ליישם.
3. משפרים את רמת השירות ואת התזרים יחד. רוב הצוותים מניחים שצריך לבחור בין רמת השירות לתזרים. בדרך כלל הפשרה הזו נובעת ממלאי הגנה שמוחזק במקום הלא נכון.

לארגונים שמצליחים בכך אין תחזית טובה יותר. יש להם תהליך שמאפשר לקבל החלטות גם כשהתחזית אינה ודאית.

דב עמר · Opyflow